אוזונקאבורץ' (דיוקאיסריה): מקדש זאוס אולבה והעיר הקדושה הנשכחת של קיליקיה
בהרי טאברה, 70 ק"מ צפונית למרסין, בגובה של כ-1,200 מטר מעל פני הים, שוכנים שרידיה של אחת הערים העתיקות האווירתיות ביותר בטורקיה — אוזונקבורץ', הידועה בימי קדם בשם דיוקאיסריה (Diokaisareia). בלב העיר ניצב מקדש זאוס אולבה מהמאה ה-3 לפנה"ס, אחד ממקדשי הקורינתי העתיקים ביותר בעולם. מסביב — חומות העיר, שערים מונומנטליים, בזיליקה, קברים, תיאטרון רומי ומגדל גבוה בודד, שהעניק למקום את שמו הטורקי המודרני "אוזונקאבורץ" — "המגדל הגבוה". השקט של יערות ההרים, האוויר הדליל והשמיים האנטוליים הצלולים הופכים את הביקור כאן לאחת מחוויות הארכיאולוגיות המדיטטיביות ביותר בטורקיה.
היסטוריה
השלב הקדום ביותר של היישוב קשור למדינה התיאוקרטית אולבה (Olba), שנוסדה, על פי המסורת, עוד במאה ה-2 לפנה"ס על ידי צאצאיו של הכהן הטרויאני האגדי איאס (Aias), בנו של טווקר. המדינה נשלטה על ידי שושלת של כהנים-מלכים תורשתיים, שנקראו טבקר או איאס, וסגדו בראש ובראשונה לזאוס אולביוס (Zeus Olbios). אולבה שלטה באזורים ההרריים של קיליקיה טרכיה (Cilicia Tracheia) והחזיקה בערים החופיות תחת שליטתה.
אוזונקבורץ עצמה היא עיר קדושה (hieron) של אולבה, הממוקמת במרחק של כמה קילומטרים מהבירה אולבה (הכפר המודרני אורה). בסוף המאה ה-4 ובתחילת המאה ה-3 לפנה"ס נבנה כאן מקדש מפואר לזאוס — אחד הראשונים בהיסטוריה, שהוקם בסגנון הקורינתי. הבנייה מיוחסת לאחד מאבות האדריכלות ההלניסטית; חוקרים מסוימים מייחסים את התכנון לסלוקוס הראשון ניקטור.
בתקופה הרומית שונה שם העיר ל-Diokaisareia ("עיר זאוס-קיסר") לכבוד פולחן הקיסר, והיא קיבלה מעמד של פוליס. זו הייתה תקופת הזוהר שלה — המאות ה-1–3 לספירה, אז נבנו חומות העיר, השערים המונומנטליים, הבזיליקה, מזרקת הנימפה וקברים רבים. בתקופה הביזנטית הוסב מקדש זאוס לבזיליקה נוצרית, והעיר עצמה הפכה לבישופות.
לאחר הפשיטות הערביות במאות ה-7–9 והסטת נתיבי הסחר, העיר נכנסה לדעיכה וננטשה בהדרגה. האזור נכלל באימפריה הסלווקית, בממלכת ארמניה ובקיליקיה, ולאחר מכן בשלטון העות'מאני. הכפר המודרני Uzuncaburç התפתח בסמוך לחורבות והתקיים במשך זמן רב כיישוב כפרי קטן.
עבודות ארכיאולוגיות שיטתיות החלו בתחילת המאה ה-20; משלחות גרמניות, אוסטריות וטורקיות חקרו את המקדש והעיר. אוזונקבורץ נכלל ברשימה הראשונית של אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו (משנת 2014).
ארכיטקטורה ומה לראות
מקדש זאוס אולבה
האוצר העיקרי של אוזונקבורץ הוא מקדש זאוס אולבה, שנבנה בתחילת המאה ה-3 לפנה"ס (בערך 295–280 לפנה"ס). זהו אחד ממקדשי הקורינתיים העתיקים ביותר הידועים בעולם — לצד מקדש אפולו בבאסס ומקדשי הציקלופים באתונה. מידות הפלטפורמה הן כ-21 × 40 מטרים; בעבר היה המבנה מוקף בפרסטייל של 30 עמודים קורינתיים (6 × 12), שכיום נותרו כמחציתם — בגובה של כ-10 מטרים. על הכותרות ניתן להבחין בצורתו המוקדמת של הסדר הקורינתי עם צמחייה אקנטית פשוטה יחסית.
במאות ה-5–6 לספירה שופץ החלל הפנימי של המקדש והוסב לבזיליקה נוצרית: נוספו אפסידה ונרתקס, ותוכנן מחדש חלל התא. זוהי דוגמה נדירה למקדש עתיק שהמשיך לשמש כמרכז דתי במשך כמעט אלף שנים — תחילה פגאני, ואחר כך נוצרי.
המגדל הגבוה (Uzuncaburç)
כמה מאות מטרים צפונית למקדש ניצב "המגדל הגבוה" המפורסם — מגדל צבאי-משמר אליניסטי בן חמש קומות שגובהו כ-22 מטרים. זהו אחד המגדלים המשומרים ביותר מסוגו בשטח טורקיה. היא זו שהעניקה לכפר המודרני את השם Uzuncaburç ("המגדל הגבוה"). מהקומה העליונה (הגרם המדרגות הפנימי נשמר בחלקו) נפרש נוף פנורמי של הרי טאברה.
שער מונומנטלי
השער הצפון-מזרחי של העיר (המאה ה-2 לספירה) הוא אחד המונומנטים המרשימים ביותר באוזונקבורץ. זהו פרופילון מקושת בצורת קשת ניצחון, המוקף בעמודים קורינתיים ומעוטר בכרכוב מפוסל. השער מסמן את תחילת הרחוב הראשי של העיר.
חומת העיר והרחובות
נשתמרו קטעים נרחבים מחומת העיר מתקופת ההלניסטית והרומית, המסודרים לפי רשת של תוכנית סדירה. הרחוב הראשי (cardo) נמשך מהשער הצפוני אל מקדש זאוס; לאורכו — שרידי עמודים, מזרקת נימפה, שרידי מבנים ציבוריים.
התיאטרון והבזיליקה
תיאטרון רומי קטן (המאה ה-2 לספירה) חצוב במדרון הגבעה, ומכיל כ-2,500 צופים. נותרו בו מדרגות ה-caveá ושברי ה-scaenae frons. הבזיליקה הביזנטית (המאות ה-5–6) ממוקמת מעט בצד ממקדש זאוס.
קברים ונקרופולים
סביב העיר ובסביבתה פזורים קברים רומיים והליניסטיים רבים — חצובים בסלע, מאוזוליאומים מונומנטליים בצורת מקדשים וסרקופגים מאסיביים. אחד המפורסמים שבהם הוא המאוזוליאום בעל שני גמלונים בסגנון הליניסטי, הממוקם על הדרך המובילה למקדש.
עובדות מעניינות
- מקדש זאוס באוזונקאבורץ' הוא אחד מהפריפטרים הקורינתיים העתיקים ביותר בעולם; בנייתו התרחשה בתקופה שבה הסדר הקורינתי רק החל להתגבש כמערכת עצמאית.
- העיר אולבה, בירת המדינה בעלת אותו שם, ממוקמת במרחק של 4 ק"מ בלבד מדרום-מזרח לאוזונקבורץ' (בכפר אורה) והייתה מחוברת אליה באמצעות דרך קדושה.
- כהני-מלכי אולבה נשאו את השמות היווניים טבקר ואיאקס במשך כמה מאות שנים — צורה נדירה ביותר בעולם העתיק של שלטון תיאוקרטי תורשתי.
- במפקד האוכלוסין הרומי מוזכר אוזונקבורץ בשם Diokaisareia — "עיר זאוס-קיסר", מה שמשקף את המיזוג הסינקרטי בין פולחן זאוס אולבה לפולחן הקיסר.
- אוזונקבורץ נכללת ברשימה המקדימה של אונסק"ו (משנת 2014) ונחקרת באופן פעיל על ידי משלחות ארכיאולוגיות טורקיות וזרות.
איך להגיע
אוזונקבורץ ממוקמת במחוז סילפקה שבמחוז מרסין, בהרי רכס הטאורוס, כ-30 ק"מ צפונית לעיר החוף סילפקה וכ-70 ק"מ מערבית למרכז מרסין. הדרך עוברת בכביש מפותל, ועולה מגובה פני הים עד 1,200 מטר — זו הרפתקה בפני עצמה, עם נופים מרהיבים.
בנסיעה ברכב מסיליפקה לאוזונקבורץ — כ-45 דקות (30 ק"מ). ממרסין — כ-1.5 שעות (90 ק"מ). הכי נוח לשכור רכב; התחבורה הציבורית בהרים אינה סדירה — הדולמושים מסיליפקה יוצאים מספר פעמים ביום, מומלץ לברר את לוח הזמנים מראש.
שדות התעופה הקרובים ביותר הם אדנה שאקירפאשה (ADA, 200 ק"מ) והאטאי (HTY, 270 ק"מ). מאדנה או מרסין יוצאים אוטובוסים סדירים לסיליפקה (1.5–2 שעות), ומשם — תחבורה מקומית או מונית.
טיפים למטייל
אוזונקבורץ' (Uzuncaburç) הוא פארק ארכיאולוגי פתוח, הנגיש כל השנה. הכניסה בתשלום, אך לא יקרה; הפארק פתוח בין השעות 8::30 עד 17::00 (בחורף) או עד 19::00 (בקיץ). לפני הנסיעה כדאי לברר את שעות הפתיחה — בעונת השיא הן עשויות להתארך.
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא סוף האביב והסתיו (אפריל–יוני, ספטמבר–אוקטובר). בקיץ בהרים קריר יותר מאשר בחוף, אך בשעות היום השמש חזקה. בחורף יש שלגים; הכביש עלול להיות מסוכן לעתים. הביאו נעליים נוחות — בשטח יש אבנים רבות ותוואי שטח לא אחיד, ולטיפוס על המגדל דרושה אחיזה טובה של הסוליה.
בשטח אין בתי קפה, חנויות או שירותים ברמה מקצועית; בכפר יש כמה מסעדות קטנות ובתי תה. קחו איתכם מים וחטיפים. להקדישו 2–3 שעות לביקור מעמיק: מקדש זאוס, המגדל, השערים, המאוזוליאומים והנופים ייקחו בדיוק את הזמן הזה.
נוח לשלב את הביקור עם נסיעה בכביש המפותל דרך הרי טאווור, עצירה באולבה (אורה) לביקור בשרידי הבירה העתיקה, וירידה לחוף עם עצירה בסיליפקה (המצודה, ארמון סלג'וק חאן). סילפקה קשורה היסטורית למותו של הקיסר פרידריך הראשון ברברוסה, שטבע בנהר גוקסו בשנת 1190.
צילומים מחכה לחגיגה אמיתית: מקדש זאוס עם עמודי קורינתוס על רקע יערות אורנים ושמי אנטוליה — אחד הנופים העתיקים הציוריים ביותר בטורקיה. התאורה הטובה ביותר היא בבוקר ובשעות הראשונות לאחר הזריחה, כאשר השמש החמימה מחליקה על החזית המערבית של המקדש.